Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 1a

משנה: 1a שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְייָהּ וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵחֶצְייָהּ וְיַחֲלוֹקוּ. זֶה אוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר חֶצְייָהּ שֶׁלִּי. הָאוֹמֵר כּוּלָּהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מִשְּׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהָאוֹמֵר חֶצְייָהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָחוּת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ.

Traduction

Deux individus tiennent un vêtement; l’un dit l’avoir trouvé, l’autre de même; ou bien l’un dit que le vêtement lui appartient entier et l’autre aussi, ils se partageront entre eux le vêtement, en jurant chacun que sa part dans le vêtement n’est pas moindre de la moitié. Si l’un dit avoir le vêtement en entier, et l’autre en réclame la moitié, le premier en prendra 3/4, en prêtant le serment que sa part dans le vêtement n’est pas moindre de 3/4, et l’autre en prendra 1/4, en prêtant serment que sa part n’est pas moindre d’un 1/4.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שנים אוחזין בטלית. דוקא אוחזין דשניהם מוחזקין בה ואין לזה שום כח בה יותר מזה שאלו היתה ביד אחד לבדו הוי אידך המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה בעדים שהיא שלו ואינו נאמן ליטול בשבועה ומסקינן דמתני' מיירי כגון שהיו אוחזין בחוטין שבשפת הטלית אבל אם היו אדוקין בטלית עצמו זה נוטל עד מקום שידו מגעת וזה נוטל עד מקום שידו מגעת והשאר חולקין בשוה ובשבועה:

זה אומר כולה שלי. סיפא מיירי במקח וממכר זה אומר אני קניתיה ולי מכרה המוכר ולא לך ומיירי שהמוכר נטל מעות משניהם מאחד מדעתו ומאחד בעל כרחו ולא ידע מהי מדעתו ומהי בעל כרחו שאין כאן עדות כלל והילכך חולקין ובשבועה ובדין הוא שמאחר ששניהם תופסין ועומדין בשוה שיחלוקו בלא שבועה אלא שלא יהא כל אחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא תיקנו חכמים שבועה זו:

זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה. ואינו נשבע שכולה שלו כדקטעין מעיקרא דהא לא יהבינן לי' כולה וחציה שלו ג''כ אינו נשבע דא''כ הוה מכחיש לדיבוריה דאמר כולה שלי והלכך ישבע שאין לו בה פחות מחציה דמשמע הכי כולה שלי כדאמרי מעיקרא ולדבריכם שאין אתם מאמינים לי שבועה שאין לי בה פחות מחציה:

וזה אומר חציה שלי. מודה הוא שהחצי של חבירו הוא ואין דנין אלא על חציה והלכך זה האומר כולה שלי וכו' ונשבעין שניהן שאין לכל אחד בו פחות מחצי הדבר שטוענין עליו ונוטל כל אחד חציו:

Baba Metsi'a

Daf 1b

הלכה: שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית כול'. תַּנֵּי. אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ. תֵּן לִי מְנָה שֶׁאַתָּה חַייָב לִי. אָמַר לוֹ. לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הָלַךְ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁחַייָב לוֹ נ̇ זוּז. רִבִּי חִייָה רֹבָה אָמַר. הוֹדָייַת עֵדִים כְּהוֹדָייַת פִּיו וְיִשָּׁבַע עַל הַשְׁאָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין הוֹדָייַת עֵדִים כְּהוֹדָייַת פִּיו שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הַשְׁאָר. אָמַר רִבִּי לָא. 1b מִשְּׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּטַּלִּית דְּרִבִּי חִייָה רוֹבָה. מִכֵּיוָן שֶׁתָּפוּשׂ בְּחֶצְייָהּ. (א)לֹא כְּמִי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְייָהּ שֶׁלּוֹ. וְתֵימַר. נִשְׁבַּע וְנוֹטֵל. אוּף הָדָא דַמְייָא לָהּ.

Traduction

On a enseigné (1)Tossefta à Shevuot 5. Cf. J., (Ketubot 2, 1).: Si A accuse B de lui devoir un maneh et nier cette dette, puis A prouve par l’attestation de témoins que B lui doit la moitié de cette somme, selon R. Hiya le grand, on défère le serment à B pour l’autre moitié en litige; selon R. Yohanan, il n’y pas lieu d’imposer ce serment. R. Ila dit: par notre Mishna R. Hiya le grand a appris à s’exprimer ainsi; or, il est dit que chacun détient la moitié, ce qui équivaut à la présentation de témoins attestant que la moitié appartient à chacun (tout en réclamant l’entier), et tu ajoutes que chacun devra jurer n’avoir pas moins de la moitié, afin de la prendre (donc, l’attestation pour la moitié entraîne l’obligation du serment comme pour l’aveu verbal); par conséquent, la règle est la même pour le précédent enseignement que pour la Mishna.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא דשבועות פ''ה ושם הגירסא דלא כר''ח דהכי והכי תני התם היה טוענו מנה במעמד ב''ד וכפר בו ובאו שנים והעידוהו שהוא חייב לו נ' זוז הרי זה משלם ופטור מן השבועה ואם היה עד א' מעידו הרי זה נשבע על הכל:

וישבע על השאר. כדין מודה במקצת הטענה:

אין הודיית עדים כהודיית פיו. חשובה דנימא שישבע על השאר אלא משלם החמשים זוז שהעידו ופטור מן השבועה וגרסינן לה להאי סוגיא בהאי תלמודא ריש פ''ב דכתובות:

משנים אוחזין בטלית דר''ח רובה. ממתני' למד ר' חייא רבה לומר כן ואיידי דנקט התם האי לישנא נקט לה נמי הכא כן:

מכיון שתפוס בחציה אלא כמי שהביא עדים שחצייה שלו. כלומר הא חזינן במתני' דכל אחד תופס בחצייה ומכיון שתפוס בחצייה הא לא הוי אלא כמי שהביא עדים שהחצי שלו דאנן סהדי דמאי דתפיס כל חד דידיה הוא והלה אומר כולה שלי וכופר בכל הוא וכן חבירו:

ותימר דנישבע ונוטל. ואת אומר שכל אחד נשבע שאין לו בה פחות מחציה ונוטל ואנו מעידין שיש לו בה החצי ומחייבין לכל אחד שבועה על השאר והיינו החצי שכל אחד מעכב לעצמו אלמא דהעדאת עדים במקצת מחייבו שבועה כהודאת פיו:

אוף הדא. דינא דברייתא דמייא לה לדינא דמתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source